כיצד חזון ז'בוטינסקי קשור לענף הביטוח והפיננסים ?

כאשר אנו אנשי המקצוע בעלי הרישיון העצמאים מביטים אל עבר התהליכים המסוכנים והכוחניים שמובילים ברשות שוק ההון אנו חשים עלבון וכאב ובצדק רב,הרי לכולנו ברור שהחוסר באיזונים ובלמים הינו הרסני ומחרב את הענף,כוחנות ובריונות ברור שמסוכנת לכל שוק חופשי ששואף להיות משגשג ובריא.

אז מדוע רומסים את מיעוט ציבור סוכני הביטוח בחוקים דרקוניים ותקנות הזויות ?

דיקטטורה מייצגת שררה,שררה מביאה כוחנות ושכרון כח.

החזון של זאב ז'בוטינסקי ולאחריו מנחם בגין ז"ל היטיב לתאר את הסכנות בעולם שבו הדמוקרטיה מזיזה את מקומה לפגיעה אנושה בחופש הפרט רמיסתו ואי הגנה על קהילה כיוון והיא מיעוט לא מיוצג (דוגמת ציבור סוכני הביטוח העצמאים).

אני מצרף כאן חלק ממאמר שפורסם בידיעות אחרונות ע"י ד"ר אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אשר היטיב לתאר את העולם האידאלי של מדינתנו בהקשר של חופש הפרט:

"דמוקרטיה – פירושה חופש. גם שלטון הנתמך על ידי רוב יכול לשלול את החופש, ובמקום שאין ערובה לחופש הפרט – שם אין דמוקרטיה. את הניגודים הללו מן הדין למנוע. בכדי להגיע לצורת משטר, אשר בו המיעוט לא יהיה חסר הגנה. מטרתה של הדמוקרטיה היא להבטיח למיעוט השפעה על מהלך העניינים של המדינה. סוף־סוף מיעוט אינו מורכב אלא מיחידים שנבראו 'בצלם וכדמות אלוהים'".

כך בפשטות, זיקק את התפיסה הלאומית־ליברלית שעוברת כחוט השני בהגותו, תפיסה שביסודה ההבחנה בין הדמוקרטיה הפורמלית לבין הדמוקרטיה המהותית.

ובציטטה לדבריו

שטות היא לזהות את שלטון הרוב עם תמצית הדמוקרטיה והחירות

ואולם בכך לא העיקר: 'כל שעליך לבחון הוא שתי נקודות מכריעות אלו: ראשית, האם במדינה הנדונה נחשב הפרט לריבון, חירותו – למיטב התחיקה, וסמכותה של המדינה להגביל את החירות מותרת רק במקרה של הכרח מוחלט – או שמדובר במדינה שבה הפרט הוא קודם כל נתין, והמדינה תובעת לעצמה את הזכות לכוון כל היבט של חייו ופעולתו. ושנית: האם במדינה זו שמור החופש לכל המותח ביקורת פומבית על המשטר הקיים, או שזכות כזאת אסורה? בשתי אמות מידה אלו די כדי להבחין בין דמוקרטיה להיפוכה'".