רדיפת רשויות המדינה את העצמאי הקטן בעל הרישיון לעסוק בביטוח

רקע: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מופקדת על השירותים הפיננסיים בשווקי הביטוח, הפנסיה והגמל. ייעודה העיקרי של הרשות הוא להבטיח יציבות ותחרותיות בשווקים אלו. במסגרת זו, תפקיד הרשות לשמור על יציבות וחוסן המוסדות המפוקחים על ידה ועל ניהולם התקין. כמו כן על הרשות לשמור על ההוגנות והמקצועיות של השירות הניתן ללקוחות, כדי להבטיח שהמוצרים המוצעים לציבור יהיו ראויים ומתאימים. הרשות מתפקדת כרשות עצמאית ובלתי תלויה החל משנת 2011 . היקף הנכסים שהרשות אחראית עומד על כאלף וחמש מאות מיליארד שקלים וצפוי להגיע ליותר מאלפיים מיליארד שקלים עד סוף העשור. הרשות הינה עצמאית ובלתי מפוקחת/מבוקרת, בשונה מהנהוג ומקובל במדינות ה OECD. הרגולציה של הרשות מתפרסמת בצורה אקראית ולא מתוכננת לעומת תוכנית שנתית סדורה ומפורסמת ברשומות כמקובל בעולם, בשנים האחרונות הנהיגה הרשות למעלה מאלף וארבע מאות חוזרים והנחיות שנקבעו באופן שרירותי ללא טיוב, מחקר או בקרה (כמובן ללא בקרת RIA או חובת היוועצות). רגולציה משולה למס בגובה אחיד שפוגע בעיקר בגופים קטנים ובינוניים , בין אם מדובר בסוכני ביטוח קטנים/בינוניים או בתי השקעות/חברות ביטוח קטנים/בינוניים. בית משפט העליון בישראל כבר נתן דעתו לנושא,כמו ברוב המחקרים בנושא הנטל הרגולטורי העודף בסוף מתגלגל לציבור בעלויות ופוגע באופן אנוש בשוק החופשי ,יתר על כן מייצר קשיים ומחזק את המדיניות של "טלאי על טלאי" שבסופה נותרים שחקנים מעטים מאוד בשוק שמנוהל ע"י גורם ממשלתי מעיב על זרימת השוק,מחירי הביטוח וכניסת תחרות חדשה.

מדינת ישראל מצויה כיום במקום ה- 47 מתוך 50 מדינות שנסקרו לשנת 2020 בעמידה בהנחיות הOECD- לרגולטורים הפיננסים ובין היתר רשות שוק ההון (עומדים ב-2 מתוך 12 דרישות רצ"ב הנתונים כפי שנלקחו מהמחקר של הארגון),חשוב להדגיש שמבנה הרשות כעצמאית אינו נהוג לפי דו"ח זה ויש איזון בד"כ בין 2 רשויות מקבילות שעובדות כצוות אשר מאזן את השיקולים בין טובת הציבור,יציבות החברות הרחבת הקף המוצרים וכו' ראוי להדגיש חלק מן המגמות יוצאות לטובתם (חלק ממטרות העל של רשות שוק ההון הינה שמירה על יציבות חברות הביטוח בחוק)

עמידה בדרישות הבסיס לרגולטורים הפיננסים במדינות ה oecd-(מתוך המחקר המצורף של הoecd- (" the Institutional Structure of Insurance Regulation and Supervision":

הושמעו טענות בעבר כנגד הרשות שעיקר הרגולציות שמונהגות בתחום זה אינם ברורות כלל מסורבלות ולא בהירות ואינן נותנות מענה שלם ,כנהוג בעולם. אותן תקנות מפורטות על גבי עשרות רבות של עמודים, משמעותם,ההיגיון מאחוריהם ומטרתם אינה מצוינת כהלכה, הרשות פועלת בניגוד למגמה העולמית של הפחתח רגולציה והגברת התחרות תוך צמצום התערבות ממשלתית בשוק (מעקרונות השוק החופשי

למעשה תוצאות הרגולציה הופכות תהליכים פשוטים יחסית לתהליכים רוויים בהנחיות וחובות אשר הופכות את ההליכים לתהליכים ארוכים , כמות הניירת הנדרשת לביצוע פעולות שילשה את עצמה בעשור האחרון, כך למשל העברה של קרן השתלמות מבית השקעות אחד לאחר דרשה בעבר כשני עמודים בלבד , כיום לקוח נדרש לחתום על שבעה עמודים לביצוע אותה הפעולה בדיוק. פגישה מקיפה עם לקוח מייצרת "חוברת" של כשלושים עמודים בממוצע . הרגולציה המרובה והאקראית מקטינה את מספר השקחנים בענף, בעשור האחרון סך נכסי הציבור שילש את עצמו בעוד שמספר בתי ההשקעות וחברות הביטוח הצטמצם ביותר מחמישים אחוז. חברות בינ"ל מובילות בעולם נמנעות מכניסה לשוק עקב שינויי הרגולציה התכופים המקשים על בניית מודל עסקי יציב לחברות, ובנוסף מבטחות משנה בינ"ל מצמצמות פעילות בישראל ומעניקות פחות ביטוח לחברות ביטוח ישראליות.

החל משנת 2010 לערך הופר האיזון בין הרגולטור לשחקנים בענף ,חוסר איזון זה החריף מאז שרשות שוק ההון הפכה לרשות עצמאית ובלתי מפוקחת (2016). כיום הרשות פועלת בכל רבדי ההפצה, המוצרים, התמחור והסכמים מסחריים בין הגורמים הפועלים בשוק .לאחרונה סימנה הרשות את מבנה התמריצים והעמלות כגורם שמוביל לעיוותים בשוק , באופן תמוה בחרה הרשות לפעול לתיקון העיוות לשיטתה על ידי החלשת השחקנים הקטנים כאשר מנגד הרשות אינה פועלת כלל במבנה התמריצים והרווחיות של הגורמים האחרים בענף דוגמת מוקדי המכירה היזומה של חברות הביטוח וחברות האשראי. למעשה הרשות מחלישה אלפי שחקנים קטנים ומחזקת שחקנים גדולים.

1. רגלוציה של רישיונות ואישורים מראש בענף הביטוח (עודף רגולציה של אישור מראש):

התחושה בענף הינה שהרגולטור ברשות שוק ההון מייצר סרבול יתר בהליך שיווק הביטוח ופנסיה זאת ללא כל הגיון ותוך אפליה בהליכים אל מול המשווקים השונים.כך למשל סוכן ביטוח בישראל נדרש לרישיון הכולל שש בחינות של הרשות וסטאז' של חצי שנה על מנת למכור ביטוח בעוד שעובד חברת ביטוח אינו נדרש לרישיון כלל על מנת לשווק את אותו הביטוח בדיוק. כאמור עודף הרגולציה פוגע בכל השחקנים הקטנים בענף, לראיה כמות המיזוגים בענף בשנה האחרונה בלבד

א. מכירת בית השקעות פסגות לבית ההשקעות אלטשולר שחם

ב. מכירת בית ההשקעות הלמן אלדובי לחברת הביטוח הפניקס

ג. מכירת חברת הביטוח איילון לחברת הביטוח ווישור

ד. מכירת חברת הביטוח שירביט לחברת הביטוח הראל ה. מכירת חברת הביטוח הכשרה (עדיין לא נחתם)

בענף ביטוחי הבריאות פעילים מספר שחקנים מצומצם :

הראל,מגדל,הפניקס,מנורה,כלל השולטים יחד על יותר מתשעים אחוזים מהשוק לעומת

איילון, ביטוח ישיר,AIG, הכשרה ביטוח שחולקות יחד פחות מעשרה אחוזים מנתח השוק.

ענף הביטוחים הכללי גם הוא סובל מבעיית המיזוגים וצמצום היצרנים (ביטוח חקלאי,ווישור וליברה,שומרה) וזאת על אף שנוספו לענף שתי חברות חדשות (שתי חברות ביטוח חדשות בלבד נוספו לענף בעשרים השנים האחרונות)

בענף הפנסיה , ניסה הרגולטור להנדס את השוק , בחמש השנים האחרונות נוספו לשוק כארבע חברות חדשות, מחציתן לא שרדו את התקופה. נראה כי ענף חשוב זה שמרכז את רוב נכסי הציבור סובל במיוחד מעודף רגולציה.

בענף הפיננסים המצב חמור אף יותר ולמעלה משלושים בתי ההשקעות נמכרו/התמזגו בעשור האחרון עקב קשיים ביישום החוזרים התכופים ועלותם הגבוהה בענף הפיננסים בולט בכמות הניודים שבו כאשר יש הבדלי קיצוניים בין החברות, הענף נהנה מתחרות בניהול כספי הציבור. את התחרות בענף מובילים בעיקר השחקנים הקטנים (סוכני הביטוח העצמאים)

ראוי לציין כי ענף הפיננסים מאופיין בנהירה אחרי רווחיות תיק.בענף זה ניכר ומוכח כי שולמני הביטוח מניידים את כספי הציבור לפי תשואות (בסט אדוויס) בניגוד למבנה התמריצים בענף. כלומר הגופים שנהנים מהתחרות הם אילו שמייצרים תשואה עודפת ללקוח ולאו דווקא אלו שמשלמים את העמלה הגבוהה בענף.

רגולציה מסוג "נורמות מחייבות וכללים" במסגרת כ-1400 חוזרים אשר סגרו את השוק מעוררים מרחב אי ודאות לעוסקים השונים בענף וחוסמים שחקנים חדשים להיכנס ולהגביר את הקף התחרות:

בירוקרטיה ונהלים ויצרנות של רגולציה בהיקפים גדולים ביותר של "נורמות מחייבות וכללים" ייצרו מצב שכלל הענף (הגופים המוסדיים,השולמני ביטוח,יועצים) לא יודעים כלל מה החובות החלות עליהם,דבר אשר מרחיק אותם ממתן שירות או כניסה כשחקן תחרותי בשווקי ביטוח ופיננסים חדשים,חלק מאותם מאות כללים ונורמות שמשתנים לעיתים קרובות כתובים בהנחיות ובחוזרי רשות שוק ההון עמומות ללא הדרכה מסודרת ומעוררות חוסר בהירות,הרבה פעמים אנו מוצאים את עצמינו מול הרגולטור באי ודאות מוחלטת כיוון וככל שהמפוקחים יותר חשופים ללא הגנה הם אינם יודעים מה טווח השיקול דעת הרצוי בעת פעילות עסקית בתחום.

מתקבל הרושם שהרגולציה הינה דווקנית ולא מתחברת למציאות ללא מושג מה מטרתה המוצהרת ומה מטרתה האמיתית,תוך הסתכלות על ההליך ולא על התוצאה (אשר משיג תוצאה משנית דוגמת הרחקת השולמנים העצמאים ממתן שירות או שיווק תוכניות ללקוחות).

לאחר חיפוש לא נמצאו מטרות מוגדרות מול המפוקחים והציבור עצמו,אין חישובי עלות תועלת ברגולציה וגם אין חובה כזו,הליך הוצאת החוזרים אינו מוסדר,הצעות החקיקה מתקבלות ללא בדיקה של הנהוג בעולם המפותח.החוזרים מונחתים מראש כטיוטות ללא בקרה מסודרת לא זו הפנימית ולא זו החיצונית וללא כל יכולת זולת זו המשפטית להתמודד או להשפיע על הפגיעה שנובעת מהם לציבור/לשולמני הביטוח .

סוכן ביטוח בבואו לרכוש ביטוח ללקוח חייב (ההליך יפורט ויוגש לכל החפץ):

ענף בריאות וביטוח חיים :

א.לציין כי מדובר בהליך שיווק בתחילת השיחה במידה ומדובר בפגישה להחתים על מסמך הרשאה נספח ה' למערכת הר הביטוח

ב.בהליך עצמו במידה ומדובר בביטוח חובה לבדוק את כלל הביטוחים ברשות הלקוח וכל מי שמיועד להצטרף

ג.חובה לתעד ולשלוח את כלל האפשרויות מכלל הגורמים התפתחות הפרמיה העתידית ושלל פרמטרים המסרבלים את ההליך עצמו

ד.חובה על הסוכן ליזום פגישות עם לקוחותיו מידי שנתיים היוזמה חובת הקלטה עתידי של הפגישה ותיעוד של הפגישות

בכדי להבין את עומק הכשל יש לקחת את חוזרי רשות שוק ההון להליכים עצמם לפשט לתעד ולהוכיח את הקף הסרבול הנדרש מדובר על מאות חוזרים ותקנות

ענף פיננסי פנסיוני:

1.פירוט מסמך ההנמקה וחובת מסלקה וכן הצגת האלטרנטיבות ללקוח החובה (הנהלים יוצגו בפירוט לרשות כתהליך דוגמא)

2.נשמח לפרט הליך פיננסי פנסיוני אמיתי עם לקוח של מספר קופות בפניכם בכדי לחדד את ההבנה כמה ההליך מסרבל את עניין התחרות בנקודה הסופית שלו.

3.בענף הפנסיוני קיים הבדל ניכר בין שחקנים דיגיטליים וישירים לבין סוכן הביטוח העצמאי

חסם תחרות בין חברות ע"י קנסות לשולמן הביטוח במעבר וניוד של לקוח לחברה לחברה אחרת בענף ביטוח החיים (הנחיית רגולציה מצורפת במייל) :

במידה ולאחר הליך רכישת ביטוח חיים לאחר עד 3 שנים הלקוח מסלק/מנייד את הכיסוי מכל סיבה השולמן ביטוח העצמאי והוא בלבד מחויב להשיב לחברת הביטוח את בין 100 % עד 40 % מעמלת ההקמה (ההיקף) .הסכום מדורג למשך 3 שנים, מי שהחליט על כך הינה רשות שוק ההון בשנת 2019 החוזר המקורי עומד על 6 שנים והוקטן ל-3 שנים (רצ"ב חוזר הרלוונטי)

מיותר להסביר את חסימת התחרות בעצירת משווקים באמצעות קנסות מעבר באמצעות החלטה של רשות שוק ההון. אך ניתן להביא דוגמאות למכביר בנושא

התערבות ישירה של הרשות במוצרי המדף (שוק מנוהל ע"י גורם על"):

ההתערבות בהבט התחרותי נכנסת באופן מובהק ל-3 עולמות תוכן עיקריים ודרכם מקשה על התחרות באופן מהותי:

מכיוון ששולמני הביטוח העצמאים מחויבים להליכים שבסיסם תיעוד תוך הצעת האלטרנטיבה הטובה ביותר ללקוח בהליך ההצטרפות (חובת גילוי+BEST ADVICE) באופן מסורתי הרפורמות במוצרים מייצרים דילמות בשינוי מבחינת טובת הלקוח

א.אופי המוצר:

שינוי אופי המוצר כחסם לתחרות ("הפיכת ההשוואה בין תפוזים לתפוזים לתפוזים לתפוחים")

לדוגמא:

1.רפורמת הבריאות ב-2016 אמנם הוסיפה סעיפים והוזילה באופן מסוים את עלויות הביטוח לדוגמא:שיפרה את הגדרת הביטוח לניתוח,הוסיפה שדרוג אוטומטי,והרחיבה את המקרים שבהם ניתן לממש את הפוליסה אך מן העבר השני קבעה רשימה סגורה של מנתחים (הרעת תנאים מהותית),קיצרה את תקופת הביטוח לשנתיים (מתחדש),הוציאה פיצוי באשפוז מניתוח,ופיצויים במקרים נוספים,ועוד.

אם כך בענף הבריאות לדוגמא נולדה דילמה בהצעת ערך חדשה של שולמן ביטוח שכן הלקוח קצה עלול להיפגע מן השינוי (תפוחים לתפוזים) יש להסביר ללקוח מה הוא מפסיד וכו' וכן להחתימו על כך הנושא מתרחש מסורתית במגוון ענפי ביטוח ארוכי טווח

2.בעבר אושרו מוצרים פנסיוניים דוגמת ביטוח מנהלים שעלותם גבוהה יותר ע"י הרשות ותנאיהם שונים לחלוטין.

נושא זה יצא אסימטריה בשכר שולמני הביטוח העצמאים על המוצר, המוצרים הנחיותיהם ואופיים לא נקבע ע"י שולמני הביטוח כלל וכלל ,לדעתנו בענף הפנסיוני היה מקום לייצר דמי טיפול שקוף בתוך המוצר ללא תלות בסיווגו. מאחר שכך חוקק חוק שאוסר על הקשר בין דמי הניהול לעמלה אך מן העבר השני יצר דמוניזציה מטעם עיתונאים שכפי הנראה נשלחים מאותם גורמי ממשלה בכדי לייצר תודעה ציבורית שלילית ודמוניזציה כלפי אותם שולמני ביטוח.

3.כאשר מתבצעת רפורמה אין אפשרות לבצע מעבר בין אותו כיסוי בדיוק מחברה לחברה, למעשה ההליך מתחיל מחדש לחלוטין (הן מבחינת חיתום רפואה הקף ותנאי המוצר המאושר ושמירת זכויות הלקוח) דבר זה מקשה מאוד על הלקוח ועל בעל המקצוע לקבל החלטה נכונה עבורם ומעמיד בסיכון את שלמות ההליך וגם את יכולת המעבר גם כן

ב.שיטת "המחיר הבלתי אפשרי" :

כאן האסטרגייה מבחינת הרגולטור מעט שונה,ניקח לדוגמה את האובדן כושר העבודה שנערך ב-2017 המוצר משמעותית שופר ברוב הפרמטרים מלפני כן מבחינת תנאי בסיס בסיסים ועל אף הפוטנציאל לקיים רפורמה פורצת דרך במקרה הזה המוצר כמעט נעלם מן הנוף.

הבעיה נולדה מ-3 מרכיבי עומק אחרים שהפכו את הרפורמה הנ"ל לכשלון ואת המוצר החשוב ללא משווק לציבור כמעט בכלל.

להלן צעדי המפתח ברפורמה שהלכה למעשה עצרו את צמיחתו באופן רגולטורי יזום:

1.ייקור המוצר באמצעות הפיכתו מפרמיה קבועה לפרמיה משתנה,המוצר התייקר

2.איסור על שיווקו לקהל השכירים בישראל ללא כל סיבה (מצ"ב חוזר)

3.סירבול של מתן המוצר באמצעות חיובו בבירוקרטיה המקסימלית הנדרשת בהליך פנסיוני (שפורטו לעיל)

4.הוספת תנאים לכיסוי עצמו שהרחיק את המבטחות משנה וחברות הביטוח מהבטי סיכון עתידי (חזרה לכיסוי לאחר סילוק במקרה אבטלה,ברות ביטוח,הקלה על ההגדרות שכמובן ייקרו את העלות לצרכן במאות אחוזים)

5.הפיכתו למוצר אחיד ללא כל הטבות והתאמות לאוכלוסיות יעד וכן להסכמים במכרזים קבוצתיים (בגלל היותו אחיד)

כשלי שוק וחסמי תחרות נוספים:

ג.שיטת "הלחם האחיד " מוצרים יחידים ואחידים:

באמצעות הפיכת מוצרים לאחידים יש ניסיון לייתר את הגיוון והשוק החופשי,בשם כך נמנע מן החברות להוסיף מעל הכיסוי התקני אף סעיף או הטבה לציבור,כפועל יוצא להאחדה זו השוק נכנס לסטגנציה (הקפאה) ואין יחס למוצרים ולצרכים יחודיים של האזרח. השוק מנוהל ביד רמה ע"י מוצר אחד ויחיד מתוך תקווה שחסימת כל הסכמה אשר מעבה את הקף המוצרים והפתרונות ייצר את פער הידע של האזרח.בפועל החלטות רשותיות קשות וכוחניות אילו אינם משיגות את מטרתן הסופית.

כשלי שוק נוספים שראויים לדיון :

1.טרטור והעמסת דרישות וחסמים משחקנים חדשים בענף המוסדי וההפצה (שיטת "תבוא,נשמע,תחזור,תביא,אולי נחליט"):

כיום אין כל הליך מסודר מהיר ויעיל להקמת מוצרים וגופי ביטוח בענף הביטוח למעשה כל מי שפונה בבקשה כזו נדרש להתאים את עצמו לדרישות עובדי הרשות,אין דרישות בסיסיות מונהגות מראש,למעשה אין אף משנה סדורה ותנאי רף להקמת חברות ביטוח,בתי השקעות ואף קושי לא מבוטל בהקמת תאגידי ביטוח כסכונויות וניהולם.

קושי זה מביא את הקמת המיזמים למסורבל ביותר.אין זמני טיפול מוגדרים,נהלי בסיס ודרישות הסף להקמת גופים יצרניים בענף.בסיס השיטה הוא כמתואר בתחילת הנייר בעודף רגולטורי מסוג "אישורים מראש" (יש מספר פסקי דין בעניין בנושא הקמת סוכנויות ומספר מקרה בוחן שנפרט עליהם ככל שנדרש)

2.אישור לחברות האשראי להשתמש במידע של הסליקה שלהם בביטוח לטובת גיוס לקוחות לביטוח ("פער ארביטראז'ׂׂ) :

ככלל כל גוף הנכנס לתחרות הוא מבורך ביותר ולכן יש לעודד כניסה של חברות האשראי ואף גופי ניהול פיננסי נוספים לענף הביטוח והפיננסים, עיקר הבעיה הינה מה שנקרא "פער ארביטארז' באמצעות שימוש במידע על לקוחות כגוף סולק (שאותה חברה/סוכנות/סוכן סיפק) הצלבת המידע עלולה לסכן את יציבות השוק ומהווה יתרון תחרותי בלתי הוגן (ככל שלא מאושר לאותו גורם ביטוחי להיות גוף סולק בעצמו,מאחר ובשוק צפוף זה כיום פועלות 3 חברות אשראי בישראל בלבד ללא כל תחרות נראית לעין).

התרחיש הפשוט ביותר לשם ההדגמה לקוח של שולמן ביטוח בכיסוי הרכב משלם 1000 ₪ ב-10 תשלומים של 100 ₪,בסוף התשלום האחרון המוקדנית של חברת האשראי יוצרת קשר עימו ומספקת לו הנחה של 10 ₪ +שובר לארוחת הבוקר וכך לקוח שהובא על ידי אותו שולמן לאותו גוף נלקח לאור היום.

בעיה זו באה לידי ביטוי גם בפסיקה של השופט לעניין עבירה על חוק מאגרי המידע סעיף 8 (שימוש במאגר מידע שלא לשמו הוא נולד) ואף תוארה על ידי השופט בבית המשפט המחוזי כבעיה רוחבית במגוון ענפים שבהם פועלים עצמאיים.

כמצוטט בפסק הדין מפי ועדת הכספים:

"זאת סוגיה כבדה מאוד, זאת מהפכה. היא נמצאת בסמכותך, זה נכון. היא נמצאת בסמכותך וטוב שאתה מפעיל את סמכותך. אבל זה נושא שמחייב דיון ציבורי מאוד מאוד משמעותי. המקום לעשות את הדיונים הציבוריים הוא פה, וזאת הייתה גם מטרת הישיבה. כמות המידע שיש בידי חברות כרטיסי האשראי על הקליינטים שלהם היא בלתי נתפסת אפילו, אגב לא את כולה אנחנו אפילו יודעים, אלה שיושבים פה. יש פה נציג איגוד המוסכים ותוך כדי שהוא דיבר חשבתי: רגע, חברת כרטיסי האשראי גם יודעת באיזה מוסך אני תקן, היא יודעת כמה פעמים בשנה ביקרתי אצלו, היא יודעת מה קניתי אצלו, היא יודעת באילו סכומים, היא יודעת באילו סכומים אני מבוטח בחברת ביטוח, היא יודעת האם אני מבוטח בכמה חברות ביטוח, האם זה ב – 12 תשלומים או בשישה תשלומים. יש פה חתיכת אירוע. זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות על הדרך. אני מבין שהייתם בתהליכים מאוד מאוד מתקדמים, בלי קשר לעבודת הוועדה ובלי קשר לבחירות"

3.רכישת סוכנויות יזומה והפיכתם לאנכיות ע"י חברות הביטוח:

בשנים האחרונות התעצמו מספר הרכישות של חברות הביטוח את סוכנויות בסדר גודל בינוני גדול כך החברות מעצימות את האחיזה שלהם ע"ח התחרות (רכישת סוכנויות עצמאיות בנוניות גדולות כגון צפונית,אורן מזרח,ארי ועוד)

4.מצב סוכני הביטוח העצמאים בישראל :

בהקשר זה יש לדון במצבם של סוכני הביטוח העצמאיים בארץ. על פי דוח הממונה על שוק ההון לשנת 2019, כ-60% לפחות מסוכני הביטוח היחידניים או התאגידיים בישראל אינם נמצאים ברף חצי מיליון ₪ מחזור שנתי לפני כלל הוצאות הנדרשות כגון שכר לעובדים,הוצאות משרד מיסים וכו'.אלו הם לפיכך סוכני ביטוח עצמאיים קטנים וללא יצוג, הנתונים ברגישות רבה לתנודות במודל העמלות של השוק ככל שמגבילים אותו מבחינה חקיקתית או רגולטורית. לעסקים אלו אין את העמידות ורשת הביטחון לספוג פער זמני או מתמשך בהכנסות מעמלות, היכול לנבוע משינוי מהותי במבנה העמלות לסוכן מחברות הביטוח, ובעיקר העמלות מבוססות הפרמיה, המהוות חלק מרכזי ביותר מהכנסותיהם של סוכני הביטוח הקטנים והבינוניים,דבר אשר יגביר את הריכוזיות הגבוהה כך ממילא בענף הביטוח