לאחרונה מתרבות תגובות שליליות ע"י מגיבים ומפרסמים ברחבי האינטרנט כלפי סוכני ביטוח,הדבר מקומם וגם רוב רובם של הטענות שקריות ומשוללי יסוד.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות, פרסום שעשוי להשפיל אדם יכול לגרום לנזק רציני למי שנכתב עליו. חשיבות הפרסום עליו עלתה במידה משמעותית עם הפרצה של פלטפורמות חברתיות, והנזק האפשרי יכול להשפיע על חייו המקצועיים והאישיים.
פרסום דבר שעלול להשפיל אדם בפני אחרים, לעשותו ללעג או לפגוע בעבודתו ובמקצועו. בעוד שבעבר פרסום לשון הרע היה מתרחש בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה או ברדיו וזכה להיקפי חשיפה מוגבלים, כיום בעידן הרשתות החברתיות, החשיפה לפרסום הנה גדולה בהרבה ובהתאם לכך גם חומרת הנזק שעלול להיגרם למי שנכתב עליו הפרסום, שעשוי להוות לשון הרע בפייסבוק.
לא כך הדין באשר ללשון הרע על ציבור:
סעיף 4 לחוק, קובע כי לשון הרע שנאמרה, נכתבה או פורסמה בכל דרך אחרת על ציבור, לא תהווה עילה לתובענה אזרחית. רוצה לומר- קבוצה אשר פורסמו כנגדה דברי לשון הרע, איננה יכולה לפנות אל בית המשפט ולתבוע סעד כספי מאותו מפרסם. הדרך היחידה, כך קובע החוק, העומדת בפני אותה קבוצה היא לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש ממנו לפתוח בהליך פלילי כנגד אותו מפרסם.
נראה, כי החוק אשר קבע מנגנון רחב להגנה על שמו הטוב של כל ציבור לו מכנה משותף כלשהו, צמצם אותו משמעותית בכך שהגשת תלונה תיעשה רק באישור היועץ המשפטי לממשלה.
במאמר מוסגר יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה טרם נתן אישור כזה בכל שנות קיומו של חוק איסור לשון הרע
אז איך בכל זאת ניתן לקבל לכאורה פיצוי או למנוע את הפרסום השלילי ?
אם מגיב טוען כי "סוכני הביטוח מרמים רק למען עמלה" במידה והסוכן שואל אם הוא ספציפית "מרמה למען עמלה" והמגיב משיב בחיוב לגבי באופן אישי או לגבי הסוכנות שבבעלותו לכאורה וככל שהדבר שגוי מיסודו יש כאן עילה לתביעה לאחר יעוץ משפטי מסודר וגם ללא הוכחת נזק על בסיס חוק לשון הרע.
*אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, הכתוב לעיל מהווה תיאור כללי בלבד ובלתי מחייב . בכל מקרה יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין . כל הזכויות שמורות
Comentarios