עשה ואל תעשה -המלצות פרטניות וכלליות של בעלי רישיון פנסיוני וביטוח ברשתות החברתיות

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה במספר המקרים בהם ניתנים שירותי ייעוץ ופיננסים ללא רישיון מתאים או פרטני עם רישיון , בניגוד להוראות חוק הייעוץ, השקעות ושיווק פיננסי, התשנ"ה-1995. הפרות אלו כוללות ייעוץ לא מקצועי המבוצע על ידי גורמים מורשים ולא מורשים, שמציעים מוצרים פיננסיים וביטוחיים שאינם מתאימים לצרכי הלקוחות, תוך יצירת סיכון משמעותי לנזק כלכלי ופגיעה בזכויות הצרכנים.

הסיכון המשפטי בפלטפורמות דיגיטליות:

החוק המסדיר את העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות נחקק לראשונה בשנת 1995, בעידן שקדם לעלייתן של הרשתות החברתיות והפלטפורמות הדיגיטליות המודרניות. מאז, נוף התקשורת הדיגיטלית השתנה ללא הכר, עם הופעתן של פלטפורמות כמו טלגרם, פייסבוק, וואטסאפ, טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב.

התפתחות הייעוץ הפיננסי ברשת

בעידן הנוכחי, פלטפורמות אלו משמשות כזירה תוססת לחילופי מידע פיננסי:

קבוצות דיון בהן משתתפים פעילים רבים

"מנהלי קבוצות" ו**"גורואים"** המציגים עצמם כמומחים בתחום ההשקעות

שיתוף טיפים, גרפים, וניתוחים טכניים

מתן המלצות לגבי קנייה, החזקה ומכירה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים מגוונים, כולל מטבעות קריפטוגרפיים

הפער בין הפעילות לחוק פעילות זו, הנעשית כדבר שבשגרה, מתבצעת לרוב:

ללא ייעוץ משפטי מקצועי

ללא הכרה מעמיקה של הוראות הדין הרלוונטיות

הסיכונים המשפטיים

למרות שייתכן כי אין כוונה פלילית מצד העוסקים בפעילות זו, אותם גורמים עלולים למצוא עצמם חשופים לסנקציות חמורות. החוק קובע חובת רישוי והגבלות ספציפיות על מתן ייעוץ השקעות, אשר רבים מהמשתתפים בפעילות זו עשויים שלא להיות מודעים להן.

ניסוח זה מדגיש את הפער בין המציאות הדיגיטלית העכשווית לבין החקיקה הקיימת, תוך הבלטת הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בפעילות זו.

1. ייעוץ לא מוסדר: העברת עצות והשקפות הנוגעות להשקעות פיננסיות ללא רישיון מתאים עלולה להיחשב לייעוץ השקעות אסור על פי החוק.

2. הטעיית משקיעים: פרסום נתונים, גרפים או חוות דעת לא מקצועיות עלול להטעות את הציבור ולהוביל להחלטות השקעה לא מבוססות.

3. חשיפה לסנקציות: ללא הכרת הוראות הדין, העוסקים במתן ייעוץ או פרסום מידע על השקעות עשויים לעבור עבירות פליליות ולחשוף עצמם להליכים משפטיים וקנסות.

מטרת החוק והאכיפה:

החוק נועד להגן על המשקיעים ולהבטיח כי ייעוץ השקעות ניתן רק על ידי גורמים מקצועיים ומוסמכים. כאשר הייעוץ ניתן על ידי אנשים שאינם בעלי רישיון, המשקיעים עלולים להיות חשופים לסיכונים כלכליים משמעותיים. החוק נועד גם לשמור על אמינות השוק ולמנוע פעילות לא מפוקחת שעלולה לפגוע בציבור הרחב.

הגברת המודעות לחשיבות הפנייה ליועצים מוסמכים בלבד והבנת הסיכונים הכרוכים בקבלת ייעוץ לא מוסדר היא קריטית, במיוחד בעידן הדיגיטלי שבו פלטפורמות חברתיות משמשות קרקע פורייה לפעילות פיננסית לא מוסדרת. במקרים שבהם הרשות סבורה כי מתבצעת פעילות המפרה את הוראות החוק, היא נוהגת לדרוש הפסקה מיידית של הפעילות המפרה. בנוסף, הרשות עשויה לנקוט בהליכי אכיפה נוספים, כגון בירור מנהלי או פתיחה בחקירה פלילית במקרים חמורים יותר.

על כן, חשוב לכולנו לנהוג בזהירות ולהיות מודעים לסיכונים בתחום ההשקעות, תוך הקפדה על פעולה בהתאם להוראות הדין.

לסיכום, כאשר הרשות לניירות ערך מזהה פעילות המפרה את החוק בתחום ההשקעות, היא פועלת באופן מיידי להפסיק את הפעילות הבלתי חוקית. במקרים חמורים, הרשות עשויה לנקוט צעדי אכיפה נוספים, כולל הליכי בירור מנהליים או פתיחה בחקירה פלילית נגד המעורבים. על כולנו לנקוט זהירות ולהקפיד לפעול במסגרת החוק כדי להגן על האינטרסים האישיים והציבוריים בתחום ההשקעות.

במסגרת פלטפורמות דיגיטליות שונות, יפעלו בזהירות יתרה ובהתאם להוראות החוק. עמידה בדרישות הרגולציה והימנעות מייעוץ או שיווק השקעות ללא רישיון מתאימים היא חיונית כדי למנוע חשיפה לסנקציות חמורות ולאכיפה משפטית. מוטב לנקוט בשיקול דעת מושכל ולהקפיד לפעול בהתאם לחוק, על מנת להגן על עצמנו ועל ציבור המשקיעים

יעוץ בהשקעות

"ייעוץ השקעות" – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, "ייעוץ" – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;

הגדרת "ייעוץ השקעות" כפי שמפורטת מתייחסת לפעולה של מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של פעולות פיננסיות כמו השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות ערך או נכסים פיננסיים.

בהקשר זה, "ייעוץ" מתייחס להכוונה ישירה או עקיפה שניתנת באמצעים שונים, כגון פרסום, חוזרים, חוות דעת, או אמצעים אחרים כמו דואר ופקסימיליה. ההגדרה מדגישה שהייעוץ כולל כל אמצעי תקשורת, פרט לפרסום שנעשה על ידי המדינה או תאגיד הממלא תפקיד על פי דין כחלק מתפקידו הרשמי.

הגדרה זו מדגישה את הצורך ברישוי והסמכה למתן ייעוץ השקעות, ואת הסיכון והאחריות הכרוכים במתן ייעוץ לאנשים פרטיים או עסקים בתחום זה, בעיקר כאשר הייעוץ ניתן ללא פיקוח או הסמכה רשמית.

הצעה למתן שירותים (תיקון מס' 13) תש"ע-2010-חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995

3א.לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות סעיפים 3 או 9 או פרק ב'1; בסעיף קטן זה, "פנייה בהצעה" – בין במשירין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימילה, בטלפון או בכל דרך אחרת.

ההוראה מתוך תיקון מס' 13 לחוק הייעוץ השקעות, תש"ע-2010, קובעת כי אין לפנות בהצעה למתן שירותי ייעוץ השקעות, אלא אם השירות ניתן על ידי בעל רישיון מתאים לפי החוק או על ידי מי שרשאי לספק שירותים אלו גם ללא רישיון, בהתאם לסעיפים 3, 9 או פרק ב'1 של החוק.

ההגדרה של "פנייה בהצעה" כוללת פניות ישירות ועקיפות, באמצעים שונים כמו פרסום, חוזרים, חוות דעת, דואר, פקסימיליה, טלפון וכל דרך אחרת. מטרת הסעיף היא להבטיח שרק בעלי הסמכה ורישוי מתאימים יוכלו להציע שירותי ייעוץ השקעות לציבור, ולהגן על הלקוחות מפני ייעוץ לא מקצועי או לא חוקי.

סעיף זה מדגיש את חשיבות הפיקוח על תחום הייעוץ ומדגיש את האיסור על פניות יזומות במתן הצעות ללא רישיון מתאים, ובכך תורם להבטחת אמינות והגינות השוק הפיננסי.

ההוראה מתוך תיקון מס' 13 לחוק הייעוץ השקעות, תש"ע-2010, קובעת כי אין לפנות בהצעה למתן שירותי ייעוץ השקעות, אלא אם השירות ניתן על ידי בעל רישיון מתאים לפי החוק או על ידי מי שרשאי לספק שירותים אלו גם ללא רישיון, בהתאם לסעיפים 3, 9 או פרק ב'1 של החוק.

ואף נקבע בנוסף :

(7) מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב), למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;

סעיף זה קובע כי אדם שאינו בעל רישיון ונותן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת חייב לכלול בהודעתו שתי הצהרות חשובות:

1. גילוי עניין אישי: האם יש לו עניין אישי בנושא הייעוץ.

2. אזהרה מפני תחליף לייעוץ אישי: הצהרה כי מתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי שמותאם לצרכים ולנתונים הייחודיים של כל אדם.

הפרה של חובת הגילוי חלה כאשר לא נכללו הודעות אלו בפרסום, אלא אם האדם מסר לכלי התקשורת את ההודעות הנדרשות וקיבל התחייבות בכתב שהן ייכללו בפרסום.

מטרת הוראה זו היא להבטיח שהציבור יהיה מודע לאפשרות של ניגוד עניינים וכי הייעוץ הכללי שניתן בכלי התקשורת אינו מהווה ייעוץ מקצועי אישי, המותאם לצרכיו הייחודיים של כל אחד ואחד. הוראה זו נועדה להגן על הציבור מפני קבלת ייעוץ שעשוי להוביל להחלטות פיננסיות שגויות מבלי להתחשב בצרכים האישיים של הצרכן.

מדובר בחובת גילוי מובהקת על נותן העיצה המקצועי בקבוצה כי:

1. יש ליידע את הציבור אם לנותן הייעוץ יש עניין אישי בנושא המדובר.

2. יש לציין כי הייעוץ הניתן אינו תחליף לייעוץ אישי שמתחשב בצרכים ובנתונים האישיים של כל אדם.

אי הכללת ההודעות האלו עלולה להוות עבירה על החוק, מכיוון שמטרת ההודעות היא להבטיח שקיפות כלפי הצרכן ולמנוע מצב שבו הציבור מסתמך על ייעוץ כללי מבלי להבין את מגבלותיו או את האינטרסים האישיים של היועץ. סעיף זה נועד להגן על הציבור מייעוץ בלתי מוסמך או מוטעה בכלי התקשורת.

על כן סעיף קטן (ב) קובע דרישות מיוחדות לגבי ייעוץ השקעות הניתן בכלי התקשורת, בין אם הייעוץ ניתן על ידי בעל רישיון ובין אם על ידי מי שאין לו רישיון. הסעיף מחייב את נותן הייעוץ לכלול שתי הודעות חשובות בפרסום

חובת רישוי (תיקון מס' 10) תשס"ה-2005 תיקון תשע"ו-2016

2. (א) לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון יועץ; יחיד בעל רשיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון יועץ, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ או כעובד באגודת פיקדון ואשראי.

סעיף 2(א) מתוך תיקון מס' 10 לחוק ייעוץ השקעות, תשס"ה-2005, ותיקון תשע"ו-2016, קובע את חובת הרישוי בתחום ייעוץ ההשקעות:

1. חובת רישוי: אדם אינו רשאי לעסוק בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא מחזיק ברישיון יועץ השקעות תקף.

2. אפשרויות העסקה: יחיד בעל רישיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות במגוון מסגרות, כגון:

כיחיד עצמאי.

כעובד בחברה המחזיקה ברישיון יועץ או ברישיון לניהול תיקים שעוסקת גם בייעוץ.

כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ.

כעובד באגודת פיקדון ואשראי.

מאחר והפניה נערכת לאילו אשר אינם עומדים לרוב ב-2 הקריטרונים בהוראות החוק יש להחמיר את דרישת גילו הנאות הרישוי העניין האישי והכלכלי ככל שישנו שכן מטרת הסעיף היא להבטיח שרק אנשים בעלי הסמכה מתאימה יעסקו בייעוץ השקעות, ובכך להגן על הלקוחות ולקדם סטנדרטים מקצועיים בתחום. הסעיף גם מגדיר את מסגרות ההעסקה בהן יועצים מורשים יכולים לפעול, ומסייע בשמירה על מסגרת חוקית ומוסדרת למתן ייעוץ פיננסי.

2. ניהול תיקי השקעות: מי שעוסק בניהול תיקי השקעות ללא רישיון יחויב גם לפעול לפי הוראות פרק ד' של החוק, למעט סעיף 24.

מטרת הסעיף היא להטיל רגולציה גם על מי שפועל ללא רישיון, על מנת להגן על הציבור ועל יציבות השוק הפיננסי, ולאפשר הקלות או פטורים במקרים מסוימים בהתאם לשיקול דעת של הרגולטורים ובאישור הכנסת.

3א. לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות סעיפים 3 או 9 או פרק ב'1; בסעיף קטן זה, "פנייה בהצעה" – בין במשירין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדוא

סעיף 3א לחוק הייעוץ, כפי שתוקן בתש"ע-2010, קובע איסור על פנייה בהצעה למתן שירותי ייעוץ השקעות אלא אם השירות ניתן על ידי בעל רישיון מתאים או על ידי מי שמורשה להעניק את השירות גם ללא רישיון, בהתאם להוראות סעיפים 3, 9, או פרק ב'1 של החוק.

פירוט ההוראה:

איסור על פנייה בהצעה: אדם לא רשאי לפנות בהצעה למתן שירותי ייעוץ השקעות, אלא אם כן מתקיימים תנאים מסוימים של רישוי או הרשאה.

הגדרת "פנייה בהצעה": ההגדרה רחבה וכוללת פניות ישירות או עקיפות, כמו פרסום, שליחת חוזרים, מתן חוות דעת, וכן פניות באמצעים אחרים כגון דואר ודוא"ל.

מטרת הסעיף היא להגן על הצרכנים מפני קבלת שירותי ייעוץ השקעות מגורמים לא מוסמכים, ולהבטיח שהצעות לשירותי ייעוץ יגיעו רק מגורמים מוסמכים ובעלי רישיון, או כאלו שיש להם הרשאה מפורשת לפעול ללא רישיון.

סעיף 2(ב2);

(7) מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב), למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכת

סעיף 2(ב2)(7) עוסק במי שאינו בעל רישיון ונתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, תוך הפרת חובת הגילוי והאזהרה הנדרשות לפי סעיף 3(ב).

עיקרי ההוראה:

1. חובת גילוי עניין אישי: אדם הנותן ייעוץ השקעות חייב לציין אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא עליו הוא מייעץ. זוהי דרישה חיונית לשקיפות ולמניעת ניגוד עניינים.

2. אזהרה מפני תחליף לייעוץ אישי: יש לכלול בהודעה הצהרה ברורה כי הייעוץ הניתן אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

3. חריג לחובת הכללת ההודעות: ההוראה אינה חלה אם האדם מסר לכלי התקשורת את ההודעות הנדרשות וקיבל התחייבות בכתב מכלי התקשורת לכלול אותן בפרסום.

מטרת הסעיף היא להגן על הציבור מפני ייעוץ לא מוסמך או מוטעה, להבטיח שקיפות בכל הנוגע לאינטרסים של נותן הייעוץ, ולהבהיר שהייעוץ המוצע אינו מהווה ייעוץ מותאם אישית לצרכים הספציפיים של כל לקוח.

שימוש במילה "יעוץ"

(5) השתמש במילה "ייעוץ" או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות סעיף 20ב

סעיף זה עוסק באיסור על שימוש במילה "ייעוץ" או במילים הנגזרות ממנה בשם העסק או בפרסומים, כאשר השימוש נעשה בניגוד להוראות סעיף 20ב לחוק.

עיקרי הסעיף:

1. איסור על שימוש במילה "ייעוץ": אדם או גוף שאינו עומד בדרישות החוק אינו רשאי להשתמש במילה "ייעוץ" או במילים הנגזרות ממנה במסגרת שם העסק, בפרסום, או בכל פעילות שיווקית אחרת.

2. הקשר לסעיף 20ב: סעיף 20ב לחוק מגדיר את התנאים והמגבלות לשימוש במילים כמו "ייעוץ" כדי למנוע מצב שבו הציבור יוטעה לחשוב שמדובר בשירותי ייעוץ מקצועיים ומוסמכים כאשר אין זה המצב בפועל.

מטרת ההוראה היא למנוע הטעיית הציבור ולהבטיח שרק מי שמחזיק ברישיון מתאים ומוסמך להעניק שירותי ייעוץ השקעות יוכל להשתמש בכינויים ובמונחים אלו, כך שתשמר בהירות והוגנות בשוק הייעוץ הפיננסי.

סעיף זה עוסק באיסור על שימוש במילה "ייעוץ" או במילים הנגזרות ממנה בשם העסק או בפרסומים, כאשר השימוש נעשה בניגוד להוראות סעיף 20 ב לחוק.

להלן ההוראות לעניין יעוץ ללא רישיון בהשקעות :

(2) יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.

סעיף זה מחייב אדם שאינו בעל רישיון, אשר נותן ייעוץ השקעות או מנהל תיק השקעות עבור לקוח, לספק ללקוח מידע חשוב לפני תחילת ההתקשרות:

1. הודעה על היעדר רישיון: על נותן השירות להודיע ללקוח כי הוא אינו בעל רישיון מתאים למתן ייעוץ השקעות או לניהול תיקי השקעות.

2. הסבר על שלילת הרישיון בעבר: אם נותן השירות היה בעבר בעל רישיון אך חדל מלהחזיק בו, עליו לציין את הנסיבות שהובילו לשלילת הרישיון או להפסקת הרישיון.

3. מצב ביטוחי: על נותן השירות לציין אם הוא מבוטח בביטוח הנדרש מבעלי רישיון לפי הוראות החוק.

מטרת ההוראה היא להבטיח שהלקוחות יהיו מודעים למעמדו של נותן השירות ולרמת האחריות המקצועית והמשפטית שהוא נושא בה. הדרישות הללו נועדו להגן על הלקוחות מפני הטעיה ולהבטיח שקיפות מלאה לגבי הכשירות והאחריות של נותן השירות.

פסיקה לעניין יעוץ ללא רישיון

בפסיקה הרלוונטית לעמדת בית המשפט, היה מקום להבחין בין הנאשם שהיה ללא רישיון לבין יתר הנאשמים.כאשר הנאשם פעל באופן ישיר מול הלקוחות והיה יותר אקטיבי בביצוע העבירות, לעומת יתר הנאשמים שהיוו "מעטפת" בלבד. עם זאת, למרות חומרת העבירות, השופט החליט שלא למצות את הדין עם הנאשמים בשל העובדה שהיו שיקולים לזכותם.

בין שיקולים אלו היה ניתן למנות את פרסום החקירה ברבים, יושרם ושמם הטוב. כמו כן, השופט הדגיש כי העבירות בוצעו בתקופת ההסתגלות לדרישות חוק הייעוץ ולא נגרם נזק כלכלי לציבור. על יסוד שיקולים אלו ובהתחשב במדיניות הענישה בחוק, השופט אימץ את הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים והשית על הנאשם הראשון מאסר למשך חודשיים. על שאר הנאשמים הוא השית מאסר על תנאי למשך שישה חודשים. כמו כן, על הנאשמים הושתו קנסות כספיים.

השופט הבחין בין הנאשם, שפעל ללא רישיון, לבין יתר הנאשמים שתיפקדו כ"מעטפת". אף על פי חומרת העבירות, השופט לא מיצה את הדין עם הנאשמים בשל מספר שיקולים להקלה, ביניהם פרסום החקירה, שמם הטוב ויושרם, והעובדה שהעבירות התרחשו בתקופת הסתגלות לדרישות חוק הייעוץ ולא גרמו נזק כלכלי לציבור.

לבסוף, השופט אימץ את הסדר הטיעון והשית על הנאשם המרכזי עונש של חודשיים מאסר, בעוד שיתר הנאשמים נידונו למאסר על תנאי למשך שישה חודשים וקנסות כספיים. ההחלטה משקפת איזון בין חומרת העבירות לבין שיקולים מקלים שנשקלו במקרה.

תנאי הסף לעניין רישוי

תנאי הסף לעיסוק בתחום ייעוץ ההשקעות הוא החזקת רשיון כחוק. אדם המציג מצג שווא כיועץ השקעות, אף אם עושה זאת בצורה "מרומזת" ולא במפורש, עובר עבירה פלילית. בנוסף, אותו אדם והגוף המעסיק אותו חשופים לתביעה אזרחית כספית.

על יועץ ההשקעות להתאים את הייעוץ לצרכיו האישיים של הלקוח, כלומר, לבחון את אופי הלקוח ומטרותיו – לאופי תיק ההשקעות. כך לדוגמא, מקרים בהם יועצי השקעות אשר ניצלו את הקושי המובנה וחוסר ההבנה הכללית בקרב הציבור (במיוחד בקרב האוכלוסייה המבוגרת, אך לא רק) בכדי "לדחוף" לתיק לקוחותיהם השקעות ספקולטיביות באחוז גבוה, קיבלו התייחסות מפורשת מבתי המשפט שקבעו כי התנהגות מסוג זה נוגדת את החוק ואת חובת האמון וחובתו המקצועית של היועץ כלפי הלקוח, ופסקו על השבת ההפסדים ולפעמים אף לפיצויים שונים מעבר לכך.

כאשר אדם "מן השורה" נתקל במצב בו הוא מרגיש כי נפל קורבן להתנהלות בלתי תקינה ואו רשלנית מצד היועצים והגופים אשר אמורים היו להיות אמונים ונאמנים לכספו, יימצא הוא בדרך כלל, מעבר לתחושה הקשה הנובעת מאובדן כסף רב, גם אל מול מבוי סתום אשר לא אחת נוצר במכוון. לעיתים קרובות מתגלה כי הזמינות והשירות הנפלא הניתן לפני הפקדת הכסף והחתימה על הסכם ההשקעה – נעלמו כלא היו בסבך הבירוקרטיה ש"לפתע" נוצר. אין עם מי לדבר, בטח לא לקבל חומר כתוב, ובכלל, שעות הפעילות הפכו קצרות במיוחד.

התמודדות במקרים אלו הינה אפשרית וישימה, אך מתחילה כאמור מעמדת נחיתות מובנית בצד הלקוח. על כן, אלו מחייבים טיפול נחוש, אגרסיבי, וכזה הנשען על ידע רב ובקיאות בהוראות החוק והפסיקה. טיפול נכון ומדויק בהובלת עורכי דין מנוסים שעוסקים בתהליכי תביעה נגד יועץ השקעות – הינו בעל משמעות מכרעת בעימותים מול הבנקים, בתי ההשקעות וחברות הביטוח.

בנוסף לזה, לכל אחד מהמשקיעים, העדפות שונות, צרכים ומשאבים שונים, נזילות שונה של הכספים, המשפיעים על מסלולי ההשקעה שיתאימו לו. לא כל השקעה, טובה ככל שתהיה לפלוני, מתאימה גם לאלמוני.

לכן, כל פעולה רשלנית של יועץ השקעות או חלילה יועץ ללא רישוי מתאים עשויה להשפיע על עתידנו הכלכלי בצורה משמעותית, הרת גורל ולעיתים בלתי הפיכה. הכספים עליהם עמלנו כל חיינו, ואלו המשמשים למחיתנו ולעתיד ילדינו, מושקעים באפיקים שונים עליהם ממליץ ומכווין אותנו יועץ ההשקעות. העובדה הזו שיועץ ההשקעות בעל השפעה כזו רבה על חיינו מאפשרת את פתיחת תהליכי תביעה נגד יועץ השקעות

הסדרת העיסוק כיועץ השקעות

יועץ השקעות חייב להיות בעל רישיון מטעם הרשות לניירות ערך, לאחר שעמד בחובות הלימודיים, בבחינות ובתקופת התמחות. הוא צריך להיות בגיר, אזרח או תושב ישראל, אשר לא הורשע בעבירה (מבין עבירות המפורטות בחוק). יועץ ההשקעות מתנהל ופועל מתוקף חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה – 1995.

החוק קובע כי ייעוץ השקעות הוא מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים. בין אם הייעוץ ניתן במישרין ובין בעקיפין, וכולל ייעוץ שניתן באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר.

החוק קובע כי היועץ צריך להכיר את רצונותיו וצרכיו של הלקוח טרם ימליץ לו על השקעה, ולהתאים אותה לכך. עוד נקבע כי היועץ חייב להציג את שלל הנתונים, הדוחות והסיכונים שכרוכים בהשקעה. כמו כן נקבע כי חלה על היועץ חובת אמון וזהירות, הוא חייב בגילוי נאות ובגילוי של מצבי ניגוד עניינים בהם הוא מצוי. יועץ ההשקעות מחויב לפעול אך ורק בהתאם להנחיותיו של הלקוח, הוא אינו רשאי לקחת החלטות עבורו. בנוסף חלה חובה לערוך הסכם בכתב עם הלקוח. החוק אף קובע את הפרטים שההסכם חייב לכלול.

החוק מניח בבסיסו שהלקוח אינו בקיא בתחום ואינו מכיר את שוק ההון על בוריו. לכן יועץ ההשקעות צריך להיות מתווך נאמן אשר מייעץ ללקוח בהתאם לצרכיו ורצונותיו של הלקוח, ומסייע לו לבנות ולגבש מדיניות השקעה שתואמת לצרכיו ולרצונותיו של הלקוח. החוק קובע כי "בעל רישיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו…" מעורבות זו של יועץ ההשקעות בצרכים, ברצונות ובאמצעים העומדים לרשות לקוחותיו הינה בסיסית לתפקידו ולמהותו כדמות המייעצת ללקוחותיה, כאשר לנגד עיניו חייבת לעמוד טובת הלקוח והצלחת ההשקעות שלו.

חובות נוספות החלות על יועץ ההשקעות :

עוד נקבע כי יועץ השקעות חייב ליידע את הלקוח על הסיכונים הכרוכים בהשקעה כמו גם על כל העלויות והתשלומים שנלווים אליה והוא חייב לפעול בתום לב ברגע שלא ביצע דברים אלו הוא חשוף לפתיחת תביעה נגד יועץ השקעות. המחוקק הבין כי ישנה רגישות רבה בעיסוקו של יועץ ההשקעות וקבע כי חלה על היועץ חובה לבטח עצמו בביטוח אשר יכסה את חובותיו של היועץ כלפי לקוחותיו, במידה וביצע מחדל או מעשה רשלני כלפיהם וכן חלה חובת סודיות על יועץ מתוקף תפקידו.

בית המשפט קבע בעבר כי יועצי השקעות שהפרו את חובת התאמת השירות ללקוח התרשלו בתפקידם. רשלנות מצד יועץ השקעות יכולה להתבטא כבר בהפרת חובת ההתאמה הבסיסית. עת הלקוחות ביקשו השקעה ברמת סיכון נמוכה ואילו יועציי ההשקעות מלאו בטופס הבקשה את רמת הסיכון "כנמוכה-בינונית". באותה פסיקה קבע בית המשפט כי בדומה לרשלנות רפואית, בחינת הרשלנות מתמקדת בבעל המקצוע, זה שהמליץ כיצד לנהוג, ולא בלקוח. היועץ הוא בעל הידע והניסיון ולכן חלה עליו חובה מוגברת כלפי הלקוח. הפסיקה התייחסה גם לכך שהיועצים לא גילו ללקוחות את מלוא הסיכונים בהשקעה.

כמו כן, בחן בית המשפט האם היועץ פעל כפי שמצופה מיועץ השקעות סביר והאם הפר היועץ או הגוף עבורו הוא עובד, את חובת הזהירות המוטלת עליו. זהירות אשר תבטיח את טובתם של לקוחותיו. החוק קובע כי יועץ ההשקעות ינהג כפי שכל בעל רישיון "סביר" אחר היה נוהג במצבים דומים ואם לא חייב לשאת בתהליך תביעה נגד יועץ השקעות.

להלן שאלות שיבחנו את חבותו של המיעץ

אם היועץ המליץ לאדם פלוני על השקעה?

האם הציג בפנינו את כל הסיכונים?

האם לקח בחשבון במסגרת המלצותיו את צרכינו ורצונותינו האישיים?

האם הציג לנו את הדוחות והנתונים הידועים?

האם הוצגו ללקוח אפיקי השקעה חלופים?

האם הוצגו היתרונות והחסרונות של כל אפיק השקעה מוצע?

האם עמד בחובת הגילוי הנאות החלה עליו? האם הציג לנו ניגודי עניינים בהם הוא עלול להימצא?

האם קיבל הלקוח מידע מטעה או לא מדויק על השקעה מסוימת או על התשואה הצפויה לצמוח ממנה?

האם יועץ ההשקעות פעל על פי הנחיות הלקוח?

בחלוקת התפקידים, בה היועץ ברשתות מיעץ ההכרעה על מי מוטלת האחריות, לא פשוטה. קו דק מפריד בין רשלנות של היועץ לטעות של הלקוח בהחלטתו. כל אלו ושאלות ופעולות נוספות, עשויים להביא להחלטה של בית המשפט כי יועץ ההשקעות כשל בתפקידו והתרשל בהמלצותיו.

מהן החובות החוקיות של יעוץ השקעות על פי חוק?

קביעת הרשות לני"ע בעניין אי תחולת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות, תשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק הייעוץ"), על שירות הכולל מתן אינדיקציה ללקוחות (לעניין מיזם ספיציפי שבו פאסום לציבור הרחב) :

1.הגדרת ייעוץ השקעות בחוק הייעוץ היא הגדרה רחבה וקובעת כי מתן ייעוץ לגבי כדאיות השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, הוא ייעוץ השקעות לפי החוק.

2.מידע אשר נאסף בדרך של סריקת מידע פומבי בהיקף גדול מאד, המעובד באופן טכני וללא עניין אישי בהשלכות של השימוש במידע ואשר מתייחס לניירות ערך רבים, סגל הרשות לא יראה בשירות מתן האינדיקציה על מגמת הידיעות החדשותיות ללקוחות הבנק (להלן :"השירות"), כשירות העולה כדי מתן ייעוץ השקעות לפי חוק הייעוץ, בכפוף לקיום כל התנאים המפורטים להלן:

א. השירות יינתן ביחס למספר גדול של ניירות ערך (כפי שנמסר לנו על ידכם מדובר על יותר מאלף) וביחס למגוון רחב של אתרים חדשותיים.

ב.,יש ילהבטיח את עיבוד המידע והצגתו באופן אובייקטיבי ואחיד מבלי שיבוצע לגביו צמצום או סינון שיהוו פרשנות, שיפוטיות או הבעת עמדה.

ג.המידע המוצג במסגרת מתן השירות יתעדכן באופן שוטף, עיתי וקבוע ביחס לכלל ניירות הערך לגביהם ניתן השירות.

ד.המידע המוצג במסגרת מתן השירות יהיה זמין לכל לקוחות ה- On Line שישתמשו בפלטפורמה באופן יזום, ויוצג כמידע כללי שאינו מתייחס לפרמטרים או לאפיונם של לקוחות מסוימים, ואף אינו נחזה להיות כזה.

ה.הלקוח שיקבל את השירות יוכל לבחור את טווחי הזמן הרצויים לו להצגת המידע בדבר האינדיקציה על מגמת הידיעות החדשותיות.

ו.פרסום גילוי בדבר מהות המידע לרבות על כך שהוא נאסף ע"י חברה חיצונית וללא התערבות או הפעלת שיקול דעת מצד הגורם המקבל (במקרה דנן -הבנק). בנוסף, יפרסם את שיטת הצגת האינדיקציה על מגמת הידיעות החדשותיות כחיובית או שלילית, באופן שימנע הטעיה של המשתמש באמצעות מצג לפיו מדובר במידע שנכון לבסס החלטת השקעה בהתחשב במידע זה בלבד. כך לדוגמה, יש לציין שהבסיס לקביעת המגמה הוא כלי תקשורת חדשותיים, שמספר הכתבות ששימשו בסיס לקביעת המגמה ביחס לנייר ערך מסויים הוא x, שהגדרת הכתבה כחיובית או שלילית נעשית לפי מילים המופיעות בה, אשר הוגדרו וסווגו על ידי ספק המידע ולא על ידי הבנק, כמילים המעידות על מגמה חיובית או שלילית.

למען הסר ספק יצוין כי אין באמור כדי לגרוע מתחולת הוראות החוק על שיחת ייעוץ השקעות במסגרתה יופנה הלקוח למידע המופיע באתר במתווה הנ"ל. כלומר, הפניית לקוח למידע על ידי יועץ השקעות תיחשב חלק ממהלך הייעוץ, על החובות המשתמעות מכך, והעמדה המובאת לעיל לא חלה לפיכך על מצב דברים זה.

ראוי לציין כי עמדת הרשות המצורפת זו מבוססת על עובדות ומצגים שהוצגו בפנייה הנ"ל, ועל ההנחה כי כוללת את כל הפרטים והנתונים הדרושים לבחינת השאלה הספציפית.

*המידע מבוסס על בקשה של בנק לקבל אישור מרשות ניירות ערך בישראל לגבי אי תחולת חוק הייעוץ על שירות שמספק אינדיקציה למגמות חדשותיות לגבי ניירות ערך זרים, באמצעות אלגוריתם המופעל על ידי ספק חיצוני. השירות נועד להציג ללקוחות מגמות חיוביות או שליליות בהתבסס על סריקות של אתרי חדשות רבים, ללא מעורבות ישירה של הבנק.

עיקרי העמדה של רשות ניירות ערך:

1. הגדרת ייעוץ השקעות: החוק מגדיר ייעוץ השקעות כפעולה המתייחסת לכדאיות של השקעות, כולל ייעוץ הניתן בעקיפין או באמצעי פרסום שונים. למרות שהשירות מספק אינדיקציות על מגמות חדשותיות, הוא נתפס כמידע עובדתי שאינו מהווה ייעוץ השקעות לפי החוק.

2. תנאים לפטור מתחולת החוק: הרשות לא תראה בשירות כייעוץ השקעות אם מתקיימים תנאים מסוימים, כגון:

1.השירות יכסה מספר רב של ניירות ערך ואתרים חדשותיים.

2.המידע יוצג באופן אובייקטיבי וללא סינון שמשמעותו פרשנות.

3.השירות יהיה זמין ללקוחות כמידע כללי ולא מותאם אישית.

4.גילוי ברור כי המידע נאסף ומעובד על ידי ספק חיצוני ללא התערבות הבנק.

5.הנחיות ברורות ללקוחות: יש לפרסם ללקוחות הסברים מפורטים על אופן עיבוד המידע, האתרים שנסרקו, ואיך נקבעות מגמות חיוביות או שליליות, כדי למנוע הטעיה.

6. הגבלת תחולת ההחלטה: אם יועץ השקעות יפנה לקוח למידע זה במסגרת שיחת ייעוץ, היא תיחשב חלק ממהלך הייעוץ והוראות החוק יחולו בהתאם.

העמדה הזאת מדגישה את ההבדל בין הנגשת מידע כללי לבין ייעוץ ישיר, תוך מתן דגש על אובייקטיביות ושקיפות מול הלקוחות.

התיחסות לעניין יעוץ פנסיוני וביטוחי ברשתות ללא רישוי נדרש:

יועץ או משווק פנסיוני חייב לפעול בהתאם לרגולציה ולהבטיח שהייעוץ ניתן בצורה הוגנת, תוך שמירה על האינטרסים של הלקוח, גילוי נאות של תנאי התכניות השונות, ושקיפות מלאה לגבי כל ההיבטים הפיננסיים והחוקיים הרלוונטיים.

להלן :

"שיווק פנסיוני" – מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון, שלו או של קרובו, כעמית-שכיר, כעמית-עצמאי

ההגדרה של "שיווק פנסיוני" מתייחסת לפעולה של מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות של תכניות חיסכון פנסיוני שלו או של קרוב משפחתו, בין אם הוא שכיר (עמית-שכיר) או עצמאי .(עמית-עצמאי). שיווק פנסיוני מתמקד בהכוונת הלקוח למוצרים פנסיוניים מתאימים בהתאם לצרכיו האישיים ולנתוניו הכלכליים, במטרה לסייע לו בתכנון החיסכון הפנסיוני בצורה המיטבית.

פרק ב': עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)

סימן א': חובת רישוי

עיסוק בייעוץ פנסיוני

2. (א) לא יעסוק אדם בייעוץ פנסיוני, אלא אם כן הוא בעל רישיון יועץ פנסיוני, ובהתאם לתנאי הרישיון.

(ב) יחיד בעל רישיון יועץ פנסיוני רשאי לעסוק בייעוץ פנסיוני כיחיד, כעובד בחברה או בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ פנסיוני או כשותף בשותפות שהיא בעלת רישיון כאמור.

עיסוק בשיווק פנסיוני (תיקון מס' 6) תשע"ו-2015

3. (א) לא יעסוק אדם בשיווק פנסיוני, אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:

(1) בעל רישיון סוכן ביטוח, בענף ביטוח פנסיוני כהגדרתו בסעיף 28(א)(3) לחוק הפיקוח על הביטוח, שניתן לו לפי סעיף 25 או 26 לחוק האמור (בחוק זה – סוכן ביטוח פנסיוני) – בהתאם לתנאי הרישיון;

(2) בעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני שניתן לו לפי סעיף 6 (בחוק זה – סוכן שיווק פנסיוני), שהוא עובד של גוף מוסדי כאמור בפסקה (3) – במסגרת עבודתו כאמור ובהתאם לתנאי הרישיון;

(3) גוף מוסדי – בנוגע למוצרים פנסיוניים שיש לו זיקה אליהם לפי פסקאות (1) או (2) להגדרה "זיקה", ובלבד שכל מי שעוסק בשמו בשיווק פנסיוני הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2).

פרק ב' של החוק העוסק בעיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני מפרט את חובת הרישוי הנדרשת לעוסקים בתחומים אלו, ומגדיר את התנאים וההגבלות על פעילותם:

עיסוק בייעוץ פנסיוני:

1. חובת רישוי (סעיף 2):

סעיף 2(א): אדם לא רשאי לעסוק בייעוץ פנסיוני אלא אם הוא מחזיק ברישיון יועץ פנסיוני ובהתאם לתנאי הרישיון. רישוי זה נועד להבטיח שהייעוץ ניתן על ידי גורם מוסמך שמבין את ההיבטים הפנסיוניים והכלכליים הנדרשים לייעוץ מקצועי.

סעיף 2(ב): בעל רישיון יועץ פנסיוני רשאי לעסוק בייעוץ כיחיד, כעובד בחברה בעלת רישיון ייעוץ פנסיוני, או כשותף בשותפות בעלת רישיון כזה. הסעיף מגדיר את המסגרות המורשות שבהן ניתן לעסוק בייעוץ פנסיוני.

מטרת הסעיפים:

מטרת חובת הרישוי היא להבטיח שהייעוץ והשיווק הפנסיוני ניתנים על ידי בעלי מקצוע מוסמכים ומפוקחים, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים והגנה על ציבור הלקוחות מפני ייעוץ בלתי מקצועי או מוטעה. חובת הרישוי מוודאת שמי שעוסק בייעוץ ושיווק פנסיוני פועל בהתאם להנחיות החוק ולתנאי הרישיון שלו.

פרק ב' של החוק העוסק בעיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני מפרט את חובת הרישוי הנדרשת לעוסקים בתחומים אלו, ומגדיר את התנאים וההגבלות על פעילותם:

עיסוק בשיווק פנסיוני (תיקון מס' 6, תשע"ו-2015):

2. חובת רישוי לעוסקים בשיווק פנסיוני (סעיף 3):

סעיף 3(א): אדם לא יעסוק בשיווק פנסיוני אלא אם הוא עומד באחד מהקריטריונים הבאים, ובהתאם לתנאים המפורטים:

(1) סוכן ביטוח פנסיוני: בעל רישיון סוכן ביטוח בענף הביטוח הפנסיוני, שניתן לו לפי חוק הפיקוח על הביטוח, ובהתאם לתנאי רישיונו.

(2) סוכן שיווק פנסיוני: בעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני העובד במסגרת גוף מוסדי, ובהתאם לתנאי רישיונו.

(3) גוף מוסדי: גוף שיש לו זיקה למוצרים פנסיוניים הנסקרת בחוק, ובלבד שמי שעוסק בשיווק פנסיוני בשמו הוא בעל רישיון מתאים (סוכן ביטוח פנסיוני או סוכן שיווק פנסיוני).

מטרת הסעיפים:

מטרת חובת הרישוי היא להבטיח שהייעוץ והשיווק הפנסיוני ניתנים על ידי בעלי מקצוע מוסמכים ומפוקחים, תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים והגנה על ציבור הלקוחות מפני ייעוץ בלתי מקצועי או מוטעה. חובת הרישוי מוודאת שמי שעוסק בייעוץ ושיווק פנסיוני פועל בהתאם להנחיות החוק ולתנאי הרישיון שלו.

ענישה על הפרות:

מאסר או קנס: מי שעובר על הוראות אלו צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר או קנס בגובה של פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי.

עיסוק בייעוץ פנסיוני ללא רישיון: עיסוק בייעוץ פנסיוני ללא רישיון מתאים נחשב לעבירה פלילית, המחייבת ענישה בהתאם לחוק.

הוראות אלו נועדו להבטיח שמי שעוסק בתחום הפנסיוני, בין אם באמצעות ייעוץ ובין אם באמצעות מערכות סליקה פנסיוניות, יהיה בעל רישוי מתאים ויפעל על פי כללי החוק והרגולציה, וזאת כדי להגן על הצרכנים ולשמור על אמון הציבור בשוק הפנסיוני.

ביצוע עסקה בעבור לקוח כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני (תיקון מס' 5) תשע"ו-2015

13. (א) ביצוע עסקה לגבי מוצר פנסיוני בעבור לקוח תיעשה רק כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני ובהמשך לו; ביצוע עסקה כאמור הכרוכה בפעולות מתמשכות בחיסכון באמצעות המוצר הפנסיוני יהיה רק במסגרת ייעוץ פנסיוני מתמשך ולמשך תקופת מתן הייעוץ הפנסיוני כפי שנקבעה בהסכם לפי סעיף 27(ב)(4) או במסגרת שיווק פנסיוני מתמשך ולמשך תקופת מתן השיווק הפנסיוני, לפי הענין.

סעיף 13 לתיקון מס' 5, תשע"ו-2015, עוסק בביצוע עסקאות בעבור לקוחות בתחום הייעוץ והשיווק הפנסיוני, ומפרט את התנאים הנדרשים לביצוע עסקאות אלו:

עיקרי הסעיף:

1. ביצוע עסקה כחלק מייעוץ או שיווק פנסיוני:

עסקה במוצר פנסיוני בעבור לקוח יכולה להתבצע רק כחלק מתהליך של ייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני ובהמשך אליו.

הכוונה היא שהעסקה תהיה תוצאה ישירה של הייעוץ או השיווק שניתן ללקוח, תוך שמירה על הקשר הישיר בין ההמלצות לבין הביצוע בפועל

2. פעולות מתמשכות בחיסכון:

כאשר העסקה כרוכה בפעולות מתמשכות בחיסכון באמצעות המוצר הפנסיוני, ביצוע הפעולות הללו יתבצע רק במסגרת ייעוץ פנסיוני מתמשך, בהתאם לתקופת מתן הייעוץ כפי שנקבעה בהסכם בין הצדדים לפי סעיף 27(ב)(4) לחוק.

במקביל, במקרים של שיווק פנסיוני מתמשך, הפעולות יתבצעו רק במשך תקופת מתן השיווק הפנסיוני שנקבעה.

פרק ה': שמירה על עניני מבוטחים

איסור תיאור מטעה

55. (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.

(ב) לענין זה, "תיאור מטעה" - תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1) שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;

(2) מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;

(3) משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;

(4) דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;

(5) דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או  המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;

(6) התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;

(7) חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.

(ג) תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

עיקרי סעיף 55: איסור תיאור מטעה

1. איסור תיאור מטעה על במתן שרותי ביטוח (סעיף 55(א)):

נותני השירות הביטוחי מבטח או סוכן ביטוח אינם רשאים לתאר תיאור מטעה בעסקת ביטוח המוצגת ללקוח פרטי או לכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור. האיסור כולל כל תיאור שמוביל להבנה שגויה של פרטי העסקה.

מטרת הסעיף:

סעיף 55 נועד להבטיח שהמידע המוצג ללקוחות בעסקאות ביטוח יהיה נכון, מדויק ולא מטעה. החוק מחייב את המבטחים והסוכנים לפעול בשקיפות והוגנות כדי להגן על האינטרסים של המבוטחים ולהבטיח שהחלטותיהם מתבססות על מידע אמיתי. הוראות הסעיף מטילות אחריות על המבטחים והסוכנים להימנע ממתן מידע שגוי או מצג שווא שעלול לפגוע בלקוחותיהם..

הפרות לעניין חוק חוזה הביטוח :

תיווך בביטוח (תיקון מס' 16) תשס"ה-2005

24. (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:

(1) יש בידו רשיון לפי סימן זה – בהתאם לתנאי הרשיון;

(תיקון מס' 19) תשס"ח-2008

(2) הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, שנערך בהתאם להוראות החוק האמור.

סעיף 24 לחוק תיווך בביטוח, כפי שתוקן בתיקון מס' 16 (תשס"ה-2005) ותיקון מס' 19 (תשס"ח-2008), מגדיר את התנאים לעיסוק בתיווך בביטוח בין אדם לבין מבטח בישראל.

עיקרי הסעיף:

1. איסור עיסוק ללא רישיון או הסמכה מתאימה (סעיף 24(א)):

אדם אינו רשאי לעסוק בתיווך בביטוח, כלומר, ביצירת קשר בין אדם למבטח לצורך ביטוח, אלא אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:

2. תנאים לעיסוק בתיווך:

(1) בעל רישיון מתאים: אדם בעל רישיון לפי הוראות סימן זה, יכול לעסוק בתיווך בביטוח בהתאם לתנאי הרישיון שברשותו.

(2) יועץ פנסיוני: יועץ פנסיוני רשאי לעסוק בתיווך בביטוח, ובלבד שהעיסוק נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו. כלומר, התיווך חייב להיות חלק מתהליך ייעוץ פנסיוני המבוצע לפי הסכם ייעוץ פנסיוני כפי שמוגדר בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני.

מטרת הסעיף:

הסעיף נועד להבטיח שמי שעוסק בתיווך בביטוח פועל במסגרת חוקית ומוסדרת, ובעל הכשרה ורישוי מתאימים. בכך, הסעיף שומר על אינטרסים של המבוטחים ומבטיח כי יפעלו מול גורמים מוסמכים בלבד, בהתאם לתקנות החוק. מתן האפשרות ליועצים פנסיוניים לעסוק בתיווך בביטוח מגבירה את הזיקה בין הייעוץ הפנסיוני לבין הפעולה הביטוחית, תוך שמירה על שקיפות ואמינות בתהליך.

ההגדרה של "ענף ביטוח פנסיוני" מתייחסת לעיסוק בתיווך בביטוח בנוגע לסוגי מוצרים פנסיוניים. בהקשר זה, "סוג מוצר פנסיוני" מוגדר בהתאם לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, עם שינוי משמעותי לפסקה (8) שבהגדרה:

לפי סעיף 13 א לחוק הייעוץ "ביצוע עסקה לגבי מוצר פנסיוני בעבור לקוח תיעשה רק כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני ובהמשך לו". עסקה מוגדרת כ"התקשרות של לקוח או של קרובו עם גוף מוסדי, לענין חיסכון באמצעות מוצר פנסיוני שלגוף המוסדי יש זיקה אליו לפי פסקאות 1 או 2

להגדרה "זיקה", וכן ביצוע פעולות באותו מוצר פנסיוני". שיווק פנסיוני מוגדר כ"מתן ייעוץ ליחיד בנוגעלכדאיות החיסכון שלו... "

סעיף 13(א) לחוק הייעוץ קובע כי ביצוע עסקה במוצר פנסיוני בעבור לקוח יכול להתבצע אך ורק כחלק מתהליך של ייעוץ פנסיוני או שיווק פנסיוני ובהמשך לו.

הגדרת עסקה:

העסקה מוגדרת כהתקשרות של לקוח או של קרובו עם גוף מוסדי, לצורך חיסכון באמצעות מוצר פנסיוני שיש לגוף המוסדי זיקה אליו, לפי סעיפים מסוימים בהגדרת "זיקה". בנוסף, ההגדרה כוללת גם ביצוע פעולות נוספות במוצר הפנסיוני המדובר.

הגדרת שיווק פנסיוני:

שיווק פנסיוני מוגדר כמתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון שלו או של קרובו, במיוחד כאשר מדובר בייעוץ שניתן לאדם פרטי ביחס למוצרים פנסיוניים והתאמתם לצרכיו.

משמעות הסעיף:

הוראה זו מדגישה את הקשר הישיר והחיוני בין ייעוץ או שיווק פנסיוני לבין ביצוע עסקאות בפועל במוצרים פנסיוניים. כלומר, תהליך ההתקשרות או ביצוע פעולות בחסכונות פנסיוניים מחייבים קיומו של ייעוץ או שיווק פנסיוני מוסדר ומפוקח, שמטרתו להבטיח שהעסקה תתבצע בצורה מקצועית, שקופה ומותאמת לצרכי הלקוח.

הסעיף בא להגן על הציבור מפני עסקאות בלתי מוסדרות או עצמאיות שעלולות לפגוע בזכויות החוסכים, ומחייב מעורבות של אנשי מקצוע מוסמכים בתהליך קבלת ההחלטות הפנסיוניות.

מעורבות של גוף חיצוני בשיווק או מכירת ביטוח :

מעורבות של גוף חיצוני בשיווק או במכירת מוצר ביטוח פרט עלולה להוות הפרה של הוראות החוק, בעיקר אם היא מנוגדת לתכליות החוק ומביאה לניגוד עניינים או להטעיית הצרכן. החוקים המרכזיים המתייחסים לאיסורים ולמגבלות על התקשרויות מסוג זה כוללים את סעיפים 24, 41(א), 41(ב) ו-55 לחוק הפיקוח על הביטוח, סעיפים 32(ה) ו-36(ב) לחוק קופות גמל, וכן סעיף 13 לחוק הייעוץ הפנסיוני.

עקרונות ודרישות להתקשרות עם גוף חיצוני:

1. חוק הפיקוח על הביטוח:

סעיף 24: מתייחס לאיסור עיסוק בתיווך ללא רישיון מתאים.

סעיף 41(א) ו-41(ב): קובעים חובות שקיפות ונאמנות של סוכני ביטוח ומבטחים כלפי לקוחותיהם, במיוחד כאשר מעורבים גורמים חיצוניים בשיווק או מכירה.

סעיף 55: אוסר על מתן תיאורים מטעים בעסקאות ביטוח, במיוחד בפרסומים ובתהליכי מכירה, דבר שעלול לקרות כאשר גופים חיצוניים מעורבים במכירה.

2. חוק קופות גמל:

סעיף 32(ה): מגביל את ההתקשרות של קופות גמל עם גורמים שאינם מפוקחים ומסדיר את אופן הפעולה המותרת של גופים חיצוניים בקשר לשיווק ומכירת מוצרים פנסיוניים.

סעיף 36(ב): קובע דרישות מסוימות על אופן ניהול ושיווק קופות גמל, כולל הגבלות על מעורבותם של צדדים שלישיים.

3. חוק הייעוץ הפנסיוני:

סעיף 13: מגדיר את התנאים שבהם ניתן לבצע עסקה במוצר פנסיוני כחלק מייעוץ או שיווק פנסיוני בלבד, ודורש כי העסקה תהיה בהמשך לתהליך של ייעוץ מוסדר.

הוראות לפעילות עם גוף חיצוני מטעם רשות שוק ההון:

בדיקה ואישור: על הגוף המפוקח לבדוק שהגוף החיצוני פועל בהתאם להוראות החוק, אינו פוגע באינטרסים של הלקוחות, ושמכירת המוצר נעשית תוך שמירה על שקיפות והוגנות.

עמידה בדרישות החוק: יש לוודא שההתקשרות אינה סותרת את הוראות החוקים הרלוונטיים, וכי היא נעשית תוך שמירה על תכליות החוק והוראותיו המגנות על הצרכנים.

הגבלות על פרסום ושיווק: יש להקפיד שהגוף החיצוני אינו עוסק בפרסום או תיאור מטעה, ושכל המידע המועבר ללקוחות הוא מדויק, שקוף ומבוסס על עובדות.

מעורבות של גופים חיצוניים בשיווק או במכירת מוצרי ביטוח דורשת הקפדה על הוראות החוק והבטחת הגנה על הלקוחות. על הגופים המפוקחים לוודא כי ההתקשרות עם הגורם החיצוני נעשית בצורה חוקית, הוגנת ושתואמת את תכליות החקיקה המגנה על ציבור המבוטחים והחוסכים.

שם הגוף המפוקח עם הבהרה מפורשת, ברורה ובולטת כי מכירת מוצר הביטוח תעשה על ידי גוף מפוקח וכי המידע הינו מידע השייך לגוף המפוקח; יובהר כי בפרסום שיכלול רק את שם הגוף המפוקח ושם תכנית הביטוח או שמה המסחרי של תכנית הביטוח ללא מידע נוסף אודותיהם אין צורך לציין כי המידע שייך לגוף המפוקח.

הוראה זו מתייחסת לאופן שבו יש להציג את שם הגוף המפוקח בפרסומים ובהתקשרויות הקשורות למכירת מוצרי ביטוח פרט, תוך הבהרה שהמכירה מתבצעת על ידי גוף מפוקח והמידע המסופק ללקוח הוא של הגוף המפוקח.

עקרונות הפרסום:

1. זיהוי הגוף המפוקח:

יש לציין בפרסום את שם הגוף המפוקח בצורה ברורה, בולטת ומפורשת, כך שהצרכן יבין באופן חד-משמעי שמכירת מוצר הביטוח נעשית על ידי גוף מפוקח ומוסדר.

2. הבהרה בנוגע למידע:

על הפרסום לכלול הבהרה כי המידע שמוצג הוא מידע השייך לגוף המפוקח, וזאת כדי למנוע בלבול אצל הצרכנים ולהבטיח שקיפות לגבי מקור המידע.

3. חריג להבהרת מקור המידע:

אם הפרסום כולל רק את שם הגוף המפוקח ושם תכנית הביטוח או שמה המסחרי של התכנית, ואין בפרסום מידע נוסף על המוצר, אין צורך להוסיף הבהרה שהמידע שייך לגוף המפוקח.

מטרת ההוראה:

מטרת ההוראה היא להגן על הצרכנים על ידי הבטחת שקיפות בפרסומים הנוגעים למוצרי ביטוח, ולוודא שהצרכנים מודעים לכך שהם רוכשים מוצר מגוף מוסדר ומפוקח. הדרישה להבליט את הגוף המפוקח ואת מקור המידע מסייעת לבנות אמון עם הצרכנים ולהפחית את הסיכון להטעיה בפרסומים.

המסמך עוסק בהוראות הקשורות למעורבות גופים שאינם בעלי רישיון בשיווק ומכירה של מוצרי ביטוח פרטיים. הוא מתייחס להוראות החוק ולתנאים הספציפיים בהם מותרת מעורבות גופים חיצוניים בפעילויות אלו, תוך שמירה על עקרונות החוק והגנה על הצרכנים.

עיקרי ההוראות:

1. מעורבות גופים חיצוניים:

גופים שאינם בעלי רישיון רשאים להשתתף בפעילויות שיווק ומכירה של מוצרי ביטוח פרטיים בתנאים מוגדרים, כגון הצגת מידע, הפצת חומר שיווקי שנוסח על ידי גוף מפוקח, או ניתוב לקוחות פוטנציאליים לגוף מפוקח

2. הגבלות ואיסורים:

מכירת מוצרי הביטוח צריכה להתבצע על ידי גוף מפוקח בלבד, והמידע המוצג ללקוחות צריך להיות קשור ישירות לגוף המפוקח. פרסומים שכוללים רק את שם הגוף המפוקח ושם התכנית הביטוחית אינם דורשים הבהרה נוספת לגבי מקור המידע

3. דרישות תיעוד והקלטה:

כל אינטראקציה בין גוף חיצוני ללקוח צריכה להיות מתועדת או מוקלטת, והמידע צריך להישמר במשך שבע שנים לפחות.

4. אחריות הגוף המפוקח:

כל הפעולות שמתבצעות בקשר למוצרי הביטוח הן באחריות הגוף המפוקח, ועליו לוודא שהגוף החיצוני פועל בהתאם להוראות החוק וההנחיות.

מטרת ההוראות:

ההוראות נועדו להבטיח שהשיווק והמכירה של מוצרי ביטוח יבוצעו בצורה חוקית ושקופה, תוך הגנה על הצרכנים ומניעת מצגי שווא. הגופים המפוקחים נושאים באחריות לוודא שהתקשרויות עם גופים חיצוניים נעשות בהתאם לתקנות והחוקים הרלוונטיים, וכי הצרכנים מקבלים מידע אמין ומדויק על מוצרי הביטוח.

רקע והפרות נצפות:

בפלטפורמות ובקבוצות כמו טלגרם, פייסבוק, וואטסאפ ואחרות, מתבצעת פעילות אינטנסיבית של מתן עצות, פרסום גרפים, איתותים וחוות דעת על קנייה, מכירה והחזקה של ניירות ערך ונכסים פיננסיים, כולל קריפטו, ללא כל רישיון והסמכה מתאימה. פעילות זו עלולה להוביל לנזק כלכלי משמעותי לציבור, להטעיה ולפגיעה באמון הצרכנים בשוק ההשקעות והביטוח.

השלכות ההפרות כוללות:

1. פגיעה בציבור הצרכנים – לקוחות מקבלים ייעוץ שגוי שעלול להוביל להחלטות פיננסיות לא נכונות ומסוכנות, מה שמוביל להפסדים כלכליים ובמקרים מסוימים גם לאובדן הביטוח והגנות כלכליות חשובות.

2. פגיעה באיכות ואמינות הענף – גורמים לא מורשים הפועלים ללא רישיון פוגעים בעבודתם של יועצים מוסמכים, יוצרים הפרות אתיות וחוקתיות ומפרים את תנאי השוק התקין.

3. סיכון משפטי ואתי – העדר פיקוח ואכיפה מובילים לפגיעה באמון הציבור במערכת הפיננסית והביטוחית. הדבר עלול לגרום לאי יציבות בשוק הביטוח ובתחום השירותים .